חלל פנימי וחיצוני / מתוך ארץ חדשה של אקהרט טולה כחלק מתפישת עולמי

 

 

גופכם הפנימי אינו מוצק, אלא בעל חלל עצום, לא הצורה הפיזית, אלא החיות היא שמפיחה רוח חיים בגופכם הפיזי. תבונת הגוף היא שיצרה את גופכם והיא מזינה אותו, בעודה מתאמת בו-זמנית בין מאות תפקודים בעלי מורכבות אדירה שהשכל האנושי יכול להבין רק חלקיק מהם. כאשר אתם נעשים מודעים לכך, התבונה נעשית מודעת לעצמה. אלה הם ה"חיים" החמקמקים שאף מדען מעולם לא הצליח לגלות כי המודעות שמחפשת אותם היא עצמה החיים.

 

פיזיקאית גילו שהמוצקות לכאורה של החומר היא אשליה שחושינו יוצרים. זה כולל את הגוף הפיזי, שאנו תופשים וחושבים עליו כצורה, אך 99.99% הם חלל ריק. זה ממחיש כמה עצום הוא החלל בין האטומים לעומת גודלם, ובנוסף ישנו חלל רב בכל אטום. הגוף הפיזי אינו יותר מתפישה מוטעית ביחס למי שהנכם. בדרכים רבות הגוף הוא הגרסה המיקרו קוסמית של החלל החיצון. כדי לתת לכם מושג עד כמה עצום החלל בין הגופים השמימיים, חישבו על הנתונים הבאים: לאור, הנע במהירות קבועה של 300 אלף קילומטרים בשנייה נדרשת קצת יותר משנייה אחת לעבור מכדור הארץ לירח; לאור השמש נדרשת כשמונה דקות להגיע לכדור הארץ. האור של השכן הקרוב ביותר אלינו בחלל, כוכב בשם פרוקסימה סנטאורי, שהוא השמש הקרובה ביותר לשמש שלנו, נע במשך ארבע שנים וחצי עד שהוא מגיע לכדור  הארץ. עד כדי כך עצום החלל המקיף אותנו. וישנו החלל התוך גלקטי, שאיננו יכולים לתפוש את ממדיו. לאור של הגלקסיה הקרובה ביותר לזו שלנו, גלקסיית אנדרומדה, נדרשת 2.4 מליון שנים להגיע אלינו. האין זה מדהים שהחלל בגופכם עצום כמו היקום ?

עם כך, גופכם הפיזי, שהוא צורה, מתגלה כחסר צורה במהותו כאשר אתם מתעמקים בו. הוא נהיה שער לחלל הפנימי. אף שלחלל הפנימי אין כל צורה, הוא חי ביותר. "החלל הריק" הזה הוא החיים במלאותם, המקור הלא גשמי שממנו נובעות כל ההתגשמויות. המילה מקורית למקור הזה היא ,אלוהים".

 

 

 

מחשבות ומילים שייכות לעולם הצורה; הן אינן יכולות לבטא חוסר צורה. לכן כאשר אתם אומרים: " אני יכול להרגיש את הגוף הפנימי שלי", זו תפישה מוטעית שהמחשבה יצרה. מה שקורה באמת הוא שהתודעה שנראית גוף- תודעת "אני הנני" – נעשית מודעת לעצמה. כאשר אני מפסיק לבלבל בין מי שאני לצורה הזמנית שלי, הממד חסר הגבולות והנצחי – אלוהים – יכול לבטא את עצמו דרכי ולהדריך אותי. זה גם משחרר אותי מתלות בצורה. עם זאת הכרה אינטלקטואלית טהורה או אמונה בכך ש" אני לא הצורה הזאת" אינן עוזרות. השאלה החשובה היא זו: ברגע זה האם אני יכול לחוש את נוכחות החלל הפנימי? האם אני יכול לחוש את הנוכחות שלי, את הנוכחות שאני הנני ? אנו יכולים לגשת לאמת זו גם מכיוון אחר. שאלו את עצמכם: האם אני מודע לא רק למה שקורה ברגע זה, אלא גם לעכשיו עצמו כחלל הפנימי החי וחסר הזמן שבו הכל קורה? אף שנראה ששאלה זו אינה קשורה לגוף הפנימי, יתכן שתהיו מופתעים מכך שבאמצעות היעשותכם מודעים לחלל של עכשיו, תרגישו יותר חיים בתוככם. אתם מרגישים את חיות הגוף הפנימי –החיות שהיא חלק מהותי משמחת ההוויה. עלינו להיכנס לגוף כדי ללכת מעבר לו ולגלות שהוא לא מי שאנחנו.

בחיי היום יום השתמשו ככל האפשר במודעות לגוף הפנימי כדי ליצור חלל. כאשר אתם ממתינים, כאשר אתם מקשיבים למישהו, כאשר אתם עוצרים כדי להביט בשמיים, בעץ, בפרח, בבן זוגכם או בילדכם, הרגישו את החיות בתוככם. פירוש הדבר הוא שחלק מתשומת הלב או מהמודעות שלכם נשאר חסר צורה והשאר זמין לעולם החיצוני של הצורות. בכל פעם שאתם "מאכלסים" את הגוף בדרך זו, אתם מעגנים את נוכחותכם בעכשיו. זה מונע מכם לאבד את עצמכם בחשיבה, ברגשות או במצבים חיצוניים.

כשאתם חושבים, מרגישים,תופשים וחווים, המודעות נולדת לתוך צורה. היא מתגלגלת מחדש לתוך מחשבה, הרגשה, תפישה חושית או חוויה. מחזור ההיוולדות מחדש שהבודהיסטים שואפים להיחלץ ממנו מתרחש ללא הרף. ורק ברגע זה – באמצעות כוחו של העכשיו – אתם יכולים להיחלץ ממנו. באמצעות קבלה מוחלטת שלצורת העכשיו אתם נערכים בהרמוניה פנימית עם החלל, שהוא מהות העכשיו. באמצעות קבלה אתם יוצרים בתוככם חלל. יצירת תיאום הרמוני עם החלל במקום עם הצורה – היא אשר מביאה פרספקטיבה אמיתית ואיזון לתוך חייכם.

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

פוסטים נבחרים

הנשמה שאנחנו באה לידי ביטוי כל הזמן

13/5/2017

1/1
Please reload

פוסטים אחרונים

15/11/2017

Please reload

ארכיון